בניית אתרים ודפי נחיתה באנגלית

בניית אתרים באנגלית היא לא תרגום של אתר קיים. זה אתר שנבנה לקהל אחר, קהל שלא מכיר אתכם, לא מזהה את שמות הלקוחות שלכם, וקורא משמאל לימין. העמוד הזה מסביר מה באמת שונה, טכנית ותוכנית.

למה עסק ישראלי צריך אתר באנגלית

הרוב המכריע של העסקים שפונים אלינו בבקשה לבניית אתרים באנגלית מגיעים מאחת משלוש נקודות. הראשונה היא יצוא: המוצר כבר נמכר בחו״ל, אבל האתר עדיין מדבר עברית, והלקוח הפוטנציאלי נוחת על עמוד שהוא לא מבין ועוזב תוך שניות. השנייה היא גיוס: חברות טכנולוגיה שמחפשות מפתחים או שותפים בינלאומיים מגלות שכרטיס הביקור הדיגיטלי שלהן לא קיים בשפה שהצד השני קורא. השלישית היא תיירות ושירותים מקומיים, קליניקות, מלונות, נותני שירות באזורי תיירות, שמקבלים פניות מדוברי אנגלית שגרים כאן או מבקרים כאן.

בכל שלושת המקרים החסם זהה: אתר בעברית בלבד מסנן החוצה כל מי שלא קורא עברית, לפני שהוא בכלל הספיק להבין מה אתם מציעים. תרגום אוטומטי בדפדפן לא פותר את זה, הוא מייצר טקסט שנקרא כמו מכונה, ומשדר בדיוק את ההפך ממקצועיות.

יש גם צד שני, פחות מדובר: הצד האנגלי של האתר מתחרה בשוק אחר לגמרי. בעברית התחרות האורגנית מצומצמת יחסית. באנגלית אתם מול העולם. זה לא אומר לוותר, זה אומר לבחור נישה צרה ולכתוב אליה ברצינות, במקום לנסות לדרג על ביטויים רחבים שכבר נסגרו לפני עשור.

בניית אתרים באנגלית: תיקייה, תת־דומיין או דומיין נפרד

זו ההחלטה הראשונה, והיא היחידה שיקר לשנות אחר כך. יש שלוש אפשרויות, ובפועל רק אחת נכונה לרוב העסקים הישראליים.

• תיקייה תחת אותו דומיין, example.co.il/en/. כל הסמכות שהדומיין צבר לאורך השנים משרתת גם את העמודים באנגלית. ניהול אחד, אחסון אחד, נכס אחד ב-Search Console. זו ברירת המחדל.
• תת־דומיין, en.example.co.il. גוגל מתייחס לתת־דומיין כיישות נפרדת למחצה, כלומר חלק מהסמכות לא עוברת. מתאים כשהצד האנגלי רץ על מערכת אחרת לגמרי.
• דומיין נפרד, example.com. מתחילים מאפס מבחינת סמכות. הגיוני רק כשהפעילות בחו״ל היא מותג עצמאי עם שם אחר וקהל אחר.

הטעות הנפוצה היא לבחור דומיין נפרד כי ״זה נשמע יותר בינלאומי״, ואז לגלות אחרי שנה שהאתר החדש לא מדורג על כלום, בזמן שהדומיין הוותיק ישב על סמכות שאיש לא ניצל.

RTL מול LTR, מה באמת נשבר במעבר

עברית נקראת מימין לשמאל, אנגלית משמאל לימין. זה נשמע כמו הבדל ויזואלי, אבל בפועל זו שכבה שלמה של התנהגות שמתהפכת, וזה החלק שגוזל את רוב זמן הפיתוח בכל פרויקט של בניית אתרים באנגלית. הדברים שנשברים כמעט תמיד, לפי סדר השכיחות:

• ריווח א־סימטרי. כל margin-right ו-padding-left קשיח מתהפך במשמעות שלו. הפתרון הוא לעבוד עם תכונות לוגיות, margin-inline-start במקום צד קבוע, ואז הדפדפן מטפל בהיפוך לבד.
• אייקונים כיווניים. חץ ״הבא״ מצביע שמאלה בעברית וימינה באנגלית. אייקון שלא מתהפך יוצר תחושת שיבוש קטנה שקשה לשים עליה את האצבע.
• טפסים. סדר השדות, יישור הטקסט, מיקום הכוכבית של שדה חובה, כולם צריכים להתהפך.
• מספרים וטלפונים. מספרים תמיד נקראים משמאל לימין גם בתוך טקסט עברי, ולכן מספר טלפון בתוך משפט הוא המקום שבו הכי הרבה אתרים דו־לשוניים נראים שבורים.
• קרוסלות וסליידרים. כיוון הגלילה צריך להתהפך, ורוב הספריות לא עושות את זה לבד.

הדרך הנכונה לעבוד היא לבדוק כל רכיב בשתי השפות בזמן הבנייה, לא בסוף. תבנית שנבנתה ל-LTR וקיבלה תמיכת RTL בדיעבד תייצר תקלות קטנות לאורך כל חיי האתר.

hreflang, התג שקובע איזו גרסה גוגל יציג

hreflang הוא תג שאומר לגוגל שעמוד מסוים הוא הגרסה בשפה אחרת של עמוד אחר. בלעדיו קורים שני דברים: גוגל עלול להציג לגולש הישראלי דווקא את הגרסה האנגלית, ובמקרים אחרים הוא מתייחס לשתי הגרסאות כתוכן דומה ומחליט בעצמו איזו להוריד.

שלושה כללים שמכריעים אם זה יעבוד:

• הדדיות. אם העמוד העברי מצביע על האנגלי, האנגלי חייב להצביע חזרה. הצבעה חד־כיוונית גוגל מתעלם ממנה לגמרי.
• הפניה עצמית. כל עמוד מצביע גם על עצמו בשפה שלו. זה נשמע מיותר וזה הכרחי.
• canonical שמצביע פנימה. הגרסה האנגלית חייבת להיות קנונית לעצמה. אם היא מצביעה על הגרסה העברית, אמרתם לגוגל שהיא לא נחוצה, והיא תיעלם מהתוצאות.

תרגום מול כתיבה מחדש

זו הנקודה שבה נופלים הכי הרבה אתרים דו־לשוניים, והיא לא טכנית. טקסט שיווקי בעברית בנוי על קצב, על ניסוח ועל הנחות תרבותיות שלא עוברות בתרגום. משפט שנשמע בטוח ומקצועי בעברית יוצא באנגלית מנופח או פשוט מוזר, והקורא, שלא מכיר אתכם, מפרש את זה כחוסר מקצועיות.

הבדל נוסף הוא בהוכחות. עמוד בעברית יכול להישען על שמות של לקוחות ישראליים, על ותק בשוק המקומי ועל המלצות בעברית. לקורא מחו״ל כל אלה חסרי משמעות. ההוכחות בצד האנגלי צריכות להיות כאלה שעומדות בפני עצמן: מה נבנה, מה השתנה, ובאילו תנאים.

לכן אנחנו לא מתרגמים אלא כותבים מחדש מהבריף, אותו מסר, אותה הצעה, ניסוח שנולד באנגלית. אם כבר יש לכם חומרים באנגלית, אנחנו עורכים אותם ומתאימים לאתר במקום להתחיל מאפס.

מחקר מילות מפתח לקראת בניית אתרים באנגלית

אי אפשר לתרגם מילות מפתח. הביטויים שאנשים מקלידים בפועל באנגלית שונים מהתרגום המילולי של הביטויים העבריים, וגם התחרות שונה לחלוטין. בעברית ביטוי מסחרי מרכזי הוא לפעמים בר־השגה תוך חודשים. באותו ביטוי באנגלית אתם מול אתרים גלובליים עם שנים של סמכות.

מה שכן עובד: ביטויים ארוכים וממוקדים. במקום לרדוף אחרי ביטוי רחב, מכוונים לצירוף שמכיל את הנישה, את סוג הלקוח או את האזור. התנועה קטנה יותר, אבל הכוונה חדה יותר, ומי שמגיע ממנה באמת מחפש את מה שאתם מוכרים.

בפועל אנחנו מתחילים ממחקר נפרד לחלוטין לצד האנגלי, בודקים מי מדורג היום על הביטויים האלה, ומחליטים לאילו עמודים יש סיכוי אמיתי. עמוד שאין לו סיכוי לא נבנה, עדיף להשקיע את אותו מאמץ בעמוד שיכול להגיע לעמוד הראשון.

דף נחיתה באנגלית לקמפיין

דף נחיתה שמיועד לתנועה ממומנת מחו״ל שונה מדף בעברית בכמה נקודות מעשיות:

• מטבע ותמחור. מחיר בשקלים דורש מהגולש להמיר בראש. אם מציגים מחיר, מציגים אותו במטבע שהקהל חושב בו, או נותנים טווח ברור.
• הפרשי שעות. ״נחזור אליכם היום״ לא אומר אותו דבר בהפרש של שבע שעות. עדיף להתחייב לחלון זמן מפורש.
• אמצעי יצירת קשר. וואטסאפ עובד היטב בישראל ופחות בשווקים מסוימים. טופס ואימייל חייבים להיות זמינים כאופציה שקולה, לא כנספח.
• הוכחות שמובנות בלי הקשר מקומי. לוגו של לקוח ישראלי לא אומר כלום לקונה מחו״ל. תיאור קצר של מה נעשה ומה התוצאה, כן.

ביצועים באתר דו־לשוני

אתר דו־לשוני נוטה להיות איטי יותר, וכמעט תמיד מאותה סיבה: פונטים. עברית ואנגלית דורשות מערכות פונטים שונות, ואתר שטוען את שתיהן בכל עמוד סוחב משקל כפול לחינם. הפתרון פשוט, טוענים רק את הפונט של השפה הפעילה.

אותו עיקרון חל על ה-CSS: גיליון ה-RTL נטען רק בצד העברי. וגם על תמונות שמכילות טקסט צרוב, הן לא עוברות בין שפות, ולכן עדיף להפריד טקסט מתמונה ולהשאיר אותו כ-HTML מעל התמונה. בונוס: ככה גוגל גם קורא אותו.

לעומק בנושא הזה יש לנו עמוד נפרד על שיפור מהירות אתר בוורדפרס, והעקרונות שם תקפים גם לאתר דו־לשוני.

איך אנחנו עובדים

בניית אתרים באנגלית אצלנו מחולקת לארבעה שלבים, וכל שלב נסגר לפני שמתחילים את הבא:

• אפיון והחלטות מבנה. מגדירים את מבנה ה-URL, את היקף העמודים בכל שפה ואת קהל היעד של הצד האנגלי. כאן גם נסגר אם מדובר באתר דו־לשוני מלא או בצד אנגלי מצומצם.
• עיצוב ובנייה. התבנית נבדקת בשתי השפות במקביל, לא בונים בעברית ומתאימים אחר כך.
• תוכן. כתיבה באנגלית מהבריף, כולל כותרות ותיאורים ל-SEO. זה בדרך כלל השלב הארוך.
• הגדרות מנועי חיפוש והשקה. hreflang, canonical לכל גרסה, מפת אתר, וחיבור ל-Search Console עם הפרדה בין השפות למדידה.

אם אתם כבר עם אתר קיים בעברית, הוא לא זז ולא מאבד דירוג, כל עוד לא משנים את כתובות העמודים הקיימים. אם המעבר למבנה תיקיות דורש שינוי כתובות, עושים 301 מסודר לכל עמוד ומעדכנים את הקישורים הפנימיים.

קשור: בניית דפי נחיתה · בניית חנות ווקומרס · אתרים רספונסיביים. מסמך העזר הרשמי של גוגל בנושא ריבוי שפות זמין בתיעוד למפתחים.

שאלות נפוצות על בניית אתרים באנגלית